יצירה היא כישוף של יש מאין. כאשר אני יוצרת, אני מתבוננת ונוכחת. וכאשר אני מתבוננת ונוכחת, העולם קורה.
אני מציירת בדיו, עפרונות, אקריליק, צבעי מים, ציור דיגיטלי וטכניקות משולבות בדיגיטלי וידני, בפורמטים משתנים מספרי סקיצות, ניר, קנבס, עץ, חפצים שונים ועד ציורי קיר ומשלבת טקסטים וכתיבה.

שנים רבות עסקתי בעצמי ובעולמי הפנימי תוך שימוש בדימויים מופשטים ופיגורטיבים של נופים דמויות וסיפורים. לאחר שהפכתי לאמא העמקתי לצלול פנימה, תוך התעסקות באמהות ובנשיות האינדיבדואלית שלי, כשאני ממשיכה למסגר פיסות נרטיב עלומות, כאילו מרמזות על משהו שנמצא מעבר. אבל בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי שואפת לחיבור ומגע עם החוץ, אני יוצרת במרחב הציבורי מתוך ניסיון כן להבין את המרחב ואת הא.נשים הנמצאים בו. מוצאת ערך מוסף בשיתופי פעולה עם יוצרות ויוצרים אחרים. אולי זה דווקא העובדה שיש לי ילדים מכריחה אותי למצוא את מקומי ויצירתי בחברה. זה קשה וכואב וחשוף אבל היצירה הציבורית מאלצת אותי לראות נכוחה את המציאות בה אני קיימת. ואולי סוף סוף נולדתי ואני יכולה להתחיל לחיות.